ולדימיר פייראבנד

ב-1 ביולי 1942 הגסטפו עוצר את תלמיד התיכון ולדימיר פייראבנד בן ה-17 בפראג. הוא נעצר עם בני משפחתו כעונש קולקטיבי ("זיפּנהאפט"), משום שדודו, לדיסלב פייראבנד, חבר בממשלה הצ'כוסלובקית הגולה. ממשלה זו יזמה במאי 1942 פיגוע קטלני בפקיד האס-אס הבכיר ריינהרד היידריך. דרך כלא הגסטפו במצודה הקטנה של טרזין, ולדימיר פייראבנד מועבר למחנה הריכוז דכאו. שם הוא נאלץ לעבוד ככתבן במחלקה הפוליטית של הגסטפו בסוף 1942. הוא שורד בזכות שיבוצו בקומנדו המינהלה. נחסכת ממנו העבודה הפיזית הקשה וההעברות למחנות ריכוז אחרים. ולדימיר פייראבנד משוחרר עם שחרור המחנה בידי הכוחות האמריקניים ב-29 באפריל 1945. כל בני משפחת פייראבנד שורדים את תקופת המאסר במחנה הריכוז. סבו של ולדימיר פייראבנד מת זמן קצר לאחר השחרור בעקבות התלאות שחווה בתקופת מאסרו. ולדימיר פייראבנד מסיים את בית ספר התיכון ולומד רפואה. בתקופה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה, משפחת פייראבנד שוב נתונה לרדיפה פוליטית וב-1952 היא מגורשת מפראג. ולדימיר פייראבנד נאלץ לעבוד במכרה. באמצע שנות ה-60 של המאה שעברה הותר למשפחה לשוב לפראג, וולדימיר פייראבנד עובד שם כרופא. מאז 1990 הוא מכהן כיושב ראש המשלחת הארצית של האסירים הצ'כיים לשעבר בוועד הבינלאומי של דכאו ופעיל כעד התקופה.