6 מגרש המסדרים
מגרש המסדרים היה ממוקם בין בית המשק למתחם הצריפים. בשטח רחב זה, ביצע האס-אס מסדרים ופעולות ענישה. האסירים נאלצו להתכנס בבוקר בחצר הקדמית בחזית הצריפים. משם הם צעדו לרחבת המסדרים, בה היו צריכים להתפקד בשורות של עשרות. אנשי האס-אס אילצו את האסירים להישאר ללא ניע בעמדות מסדר צבאיות בכל מזג אוויר. אחרי המסדר, שנמשך בדרך כלל שעה, אבל לעתים קרובות ארך זמן רב יותר, היו האסירים צריכים להסתדר בקבוצות העבודה שלהם. לאחר העבודה, בערב, נוהל זה חזר על עצמו. במידה ומספר האנשים שהתייצבו למסדר לא תאם את מספר האסירים, נאלצו כל האסירים לעמוד דום עד שנמצאו הסיבות לכך. רק אז הניחו אנשי האס-אס לאסירים לחזור לצריפים. לעתים קרובות אסירים חולים וחלשים התמוטטו מתשישות במהלך המסדר. איש מן האסירים האחרים לא הורשה להגיש להם סיוע.
עונש קולקטיבי נוסף שהיה נהוג, בנוסף על העמידה בדום, היה עונש התרגילים במסדר. האס-אס אילץ את האסירים לבצע תרגילים גופניים עד אובדן כוחם. בנוסף, במטרה להשפיל ולהרתיע את האסירים, נהגו אנשי האס-אס להכות אסירים באלות על סד במגרש המסדרים מול עיני כל האסירים.
בחודשים האחרונים של המלחמה היה מחנה הריכוז דכאו צפוף לחלוטין. האסירים שהגיעו ממחנות ריכוז אחרים שפונו, הובאו תחילה למגרש המסדרים. רבים מהאסירים החולים והממותתים מצאו שם את מותם.
מגרש המסדרים לשעבר מצידו הימני של בית המשק, 2017 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו),
איור המדגים את המסדר הלילי, ציור דיו של הניצול קרל פרוינד, צוייר ב- 17 בדצמבר 1939 (רכוש פרטי ויליאם מ. פרוינד, דרבן, דרום אפריקה)
ציטוט: ״במשך יותר משלוש שעות עמדנו על מגרש המסדרים וחיכינו לשריקת המשרוקית, המורה לנו לחזור לצריפים. גשם דק, קר וחודר, הפך את הבגדים הרטובים לסחבות כבדות. הטיפות נראו רוקדות באור הצהוב של הזרקורים על המסה העצומה של האסירים, שסביבם כמו כלבים מרושעים חגו אנשי האס-אס ימח שמם.״
עדות ניצול אודות רחבת המסדרים; אדמונד מיצ'לט, אסיר במחנה הריכוז דכאו בשנים 1943-1945