7.2 מקלחות האסירים

במקלחות האסירים גולח ראשם של האסירים החדשים שהגיעו וכך גם גופם; בנוסף הם עברו תהליך חיטוי ורחצה. האס-אס ביצע את ההליך הזה לא רק בשם ההיגיינה, אלא גם כדי לשלול מהאסירים את האינטימיות שלהם ולהשפילם. האסירים שכבר שהו במאסר במחנה נלקחו בתחילה למקלחות האסירים פעם בשבוע, מאוחר יותר הם הורשו להתקלח לעיתים נדירות ביותר.

לאחר המקלחת הובלו האסירים, שזה עתה הגיעו למחנה, על ידי אנשי האס-אס שזירזו אותם, לקבלת  מדי האסירים אשר בדרך כלל לא תאמו למידתם. החל משנת 1938 כללו המדים ז'קט, מכנסיים וכובע פסים כחול לבן. הנעליים היו עשויות מעץ עם חלק מפשתן. האסירים היו צריכים לתפור את מספר האסיר שלהם ואת טלאי המשולש על בגדי האסירים שלהם. החל משנת 1938 סיווג האס-אס את האסירים לקטגוריות באמצעות משולשי בד צבעוניים אלה. הסיווג לקבוצה זו או אחרת היה מבוסס על עילת המאסר שנקבעה על ידי הגסטפו או המשטרה. טלאים אלה היו אמצעי להשלטת טרור במחנות הריכוז, שהרי לחלוקת האסירים לקטגוריות הנשענות על איפיון סטיגמטי הייתה השפעה על ההיררכייה ביו האסירים וגרמה לכך שהסיכויים לשרוד לא היו שווים. האס-אס השתמש במכוון בקטגוריות כדי לזרוע מדון בין קבוצות האסירים השונות.

לאסירים הפוליטיים ניתן טלאי משולש אדום. לאסירים היהודים ניתן טלאי משולש צבעוני ותחתיו טלאי משולש צהוב אשר הם יצרו מגן דוד. האסירים שכונו ״פושעים מועדים״ היו צריכים לענוד טלאי משולש ירוק. גרמנים שהיגרו וחזרו למולדתם ענדו משולש כחול. עדי יהוה, שנקראו ״חוקרי התנ״ך״, היו צריכים לענוד טלאי משולש בצבע סגול. הומוסקסואלים נאלצו לענוד משולש בצבע ורוד. אלה שכונו ״אנטי-סוציאליים״ סומנו על ידי האס-אס במשולש שחור.

במקלחות האסירים הענישו אנשי האס-אס את האסירים על ״פגיעה״ בכללי המחנה. על הסד הוענשו האסירים בהצלפות ובמכות. בשנים 1942-1941 החלו אנשי האס-אס בסוג עינויים שכונה ״תליית מוט״ (תלייה באמות ידיהם אשר נקשרו מאחורי גבם).

מקלחות האסירים לשעבר נשמרו במתווה המקורי עד היום. בעיצובה מחדש של התערוכה נחשף האמבט המקורי, אך ברי העץ משוחזרים. חיבורי קורות העץ הצמודים לעמודים, עליהם נהגו אנשי האס-אס לתלות את האסירים ב״תליית מוט״ נתגלו בחשיפת הבניין ההיסטורי. אובייקט מרכזי בתערוכה הוא העתק של הסד משנת 1945, ששימש כממצא מפליל במהלך משפטי דכאו.