16 קפלת ״ייסורי מותו של ישו״

קפלת ״ייסורי מותו של ישו״ הקתולית הייתה מצבת הזיכרון הדתית הראשונה, שהוקמה בקצה הצפוני של מתחם המחנה לשעבר. המבנים בעלי היעודים הספציפיים של מחנה הריכוז, שהיו ממוקמים באזור זה, נהרסו בשנות החמישים והשישים.

היוזמה להקמת קפלת ״ייסורי מותו של ישו״ באה מניצול מחנה הריכוז דכאו, יוהנס נויהוייזלר, שכיהן כעוזר הבישוף של מינכן. הקפלה נחנכה ב -5 באוגוסט 1960 במהלך קונגרס עולמי נוצרי. האדריכל יוסף וידמן עיצב את המבנה הגלילי הנפתח אל צירו המרכזי של מחנה הריכוז לשעבר. מעל הכניסה יש כתר קוצים עשוי נחושת. הקפלה מייצגת באופן סמלי את שחרור האסירים על ידי ישו. פעמון הזיכרון הנמצא מול הקפלה מצלצל פעם ביום זמן קצר לפני השעה15:00. שעה זאת מסמלת על-פי המסורת הנוצרית את מותו של ישו.

ב -20 באוגוסט 1962 הסיר קזימירץ מיידנסקי את הלוט משלט דיוקן ברונזה של ישו, ובו הקדשה בשלוש שפות לזכר האסירים הפולנים, שהיוו את הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר מבין אסירי מחנה הריכוז דכאו. מיידנסקי היה ניצול מחנה הריכוז דכאו ומאוחר יותר שימש כארכיבישוף של שטטין ובהמשך של שטטין-קאמין.