11 מבנים בעלי יעודים ספציפיים
מאחורי צריפי המגורים היה שטח מגודר ובו מבנים בעלי יעודים ספציפיים ומתקני ייצור, בהם אולצו פלוגות אסירים לעבוד בכפייה. מתחם זה נהרס בהדרגה בשנות החמישים והשישים. באתר נמצאים כיום אתרי זיכרון דתיים.
מאחורי שורת הצריפים המערביים הייתה משתלת המחנה (שטח אדום). בחממות גדלו צמחים צעירים, שניטעו בחוות הניסוי של האס-אס / ״גן הירק״.
מאחורי הצריפים בצד המזרחי נבנו בשנת 1940 בתי גידול לארנבי אנגורה (אזור סגול). תחנת הרבייה זכתה להתרחבות מתמדת, כך שבשנת 1944 הוחזקו בה יותר מ -4,000 בעלי חיים. הצמר והפרווה של הארנבונים שימשו לבטנות המדים של הלופטוואפה.
בשנת1941 התווסף למתחם צריף חיטוי (כתום), בו חיטאו האסירים בגדים ושמיכות אסירים. הואיל ואנשי האס-אס נמנעו מכניסה למקום בגלל הסכנה בהידבקות בזיהום, השתמשו בו האסירים לפגישות בלתי חוקיות. הם הסתירו שם מקלט רדיו והאזינו לשידורים זרים.
באביב 1944 פתחו אנשי האס-אס את בית הבושת של המחנה (שטח ירוק). אסירות ממחנה הריכוז רוונסבריק הוכרחו לשמש כזונות במתקן אשר כונה ״מבנה מיוחד״. אסירים שהחזיקו בשטר בונוס, אותו הם קיבלו מהאס-אס כתגמול לעבודתם הטובה, יכלו להגיש בקשה לביקור בבית הבושת. בדרך זו רצה האס-אס לעודד את האסירים לעבוד קשה. הביקור בבית הבושת נאסר על האסירים היהודים. אסירים רבים החרימו את המתקן. בסוף שנת 1944 סגר האס-אס את בית הבושת.