6 אנדרטה לזכר צעדות המוות

עם התקדמות כוחות בעלות-הברית, החל מקיץ 1944, פינה האס-אס בהדרגה את מחנות-הריכוז. האסירים הועברו למחנות אחרים, מרוחקים מחזית הלחימה, בצעדות כפייה נוראיות וברכבות. בשל מיקומו בלב הרייך הגרמני, היה מחנה הריכוז דכאו בתחילה המקום המרכזי, אליו הועברו אסירים שפונו ממחנות הריכוז אושוויץ, נצוויילר, פלוסנבירג ובוכנוואלד. אסירים רבים לא שרדו את הובלתם ברכבות ואת צעדות המוות.
ההוראה לפנות את מחנה הריכוז דכאו ואת מחנות הלוויין שלו התקבלה ימים בודדים בלבד לפני בואם של הכוחות האמריקניים. ב -23 באפריל 1945 החל פירוק מחנות הלוויין של קאופרינג. שלושה ימים לאחר מכן עזבו קבוצות האסירים הראשונות בצעדות את מחנה דכאו לכיוון דרום. לפחות 25,000 אסירים ממחנה דכאו ומחנות הלוויין שלו פונו על ידי האס-אס ברכבות או אולצו לעזוב בצעדות רגליות.
בצעדות הרגליות, המכונות גם ״צעדות המוות״, מצאו את מותם לפחות אלף אסירים. הם מתו ממחלות, מתת תזונה ומחולשה. כל מי שהתמוטט או נשבר מההליכה הקשה הוכה למוות או נורה בידי אנשי האס-אס. מסלול הצעדות עבר דרך כפרים רבים ועיירות קטנות. תושבים רבים היו עדי ראייה לצעדות האכזריות.
החל משנת 1989 הקימו הישובים לאורך נתיבי ״צעדות המוות״ 22 אנדרטאות זהות של הפסל הוברטוס פון פילגרים המנציחות את צעדות המוות. בהצטלבות הרחובות תיאודור הוייס ( Kreuzung Theodor-Heuss-Straße) ורחוב סודטנלנד ( Sudetenlandstraße) בדכאו ניצבת משנת2001 ״אנדרטה לזכר צעדות המוות״ לזכר סבלם של הקורבנות.